א. מדברי משה שפירא, שר העלייה, 20 בדצמבר 1948:
"מוכרחה להיות איזוֵ רגּולַצְיה של העלייה. משטר כזה, שלא
כל אחד שרוצה יוכל להעלות יהודים על ספינה רעועה,
ויוכל להביאם לארץ ישראל גם אם הם בגיל 80. זה לא
משטר של עלייה, זה משטר שמוכרח להוביל אותנו לקראת
קטסטרופה, אם אנשים שיורדים עכשיו מאניות מתגוללים
בלי מיטה ובלי מזרן ובלי שמיכה [...]אני גם כן בעד עלייה
גדולה, אבל תלוי איזו עלייה, כיצד לכוון וכיצד לבחור.
ב. מדברי דוד בן גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, 15 באוגוסט 1949:
"גורם ראשון ועליון לביטחוננו הוא עלייה רבתי בממדים גדולים
ובקצב מהיר. שום שיקולים כלכליים ומשקיים אינם רשאים
להאט קצב העלייה. גורם ביטחון לא בהרבה פחות חשוב
ודחוף הוא ההתיישבות והחלוקה המאוזנת של האוכלוסייה
בשטחי המדינה השונים. שתי עובדות חותכות ומדאיגות
הן הסכנה הגדולה לביטחוננו: פחות מעשרה אחוזים של
העם היהודי יושב המדינה. פחות מעשרה אחוזים של שטח
המדינה מעובד על ידינו." (מתוך: דברי הכנסת)