קרא.י את שני הקטעים וענה.י על השאלות שאחריו:
1. קטע מתוך ספרו של יוסף בן מתתיהו מלחמות היהודים (יוסף בן מתתיהו היה מפקד הגליל בזמן המרד ונשבה על-ידי הרומאים. את ספרו כתב בערך בשנת 73 לספירה):
"טיטוס טען כי אין לשרוף את המקדש גם אם היהודים ילחמו ממנו לא יעשה נקמה בדברים שאין בהם חיים במקומם של אנשים ולא יעלה באש מלאכת מחשבת כזאת – כי יהיה זה הפסד לרומאים בעוד שקיומו נוי הוא להגמוניה (שליטה) שלהם...וחיל אחד שלא חיכה להוראות ולא חש את הזוועה שבמעשהו אלא נדחף במין כוח עילאי, תפס לפיד של עץ בוער, עלה על כתפי חברו והטיל את האש לתוך פשפש (שער) של זהב שדרכו נכנסו ללשכות שמסביב למקדש. מישהו בא והודיע על כך לטיטוס. הוא קפץ כמו שהוא ורץ אל המקדש כדי לכבות את הדליקה...והקיסר היה מרמז בקולו וביד ימינו לכבות את האש, אבל הם לא שמעו את קולו כי אוזניהם היו חירשות מן הרעש מסביב ואף לא שמו לב לסימני ידיו".
(יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ו, ד, 243-253)
2. מתוך דבריו של היסטוריון נוצרי סולפיקיוס סוורוס בן המאה ה-4 לספירה:
"אבל מפקדים אחרים וביניהם טיטוס עצמו, סברו אחרת... שיש להרוס קודם את כל בית המקדש, כדי לעקור סופית את דת היהודים והנוצרים, שכן דתות אלה למרות שהן נוגדות זו את זו, יצאו באותו מקור".