
תנועת המר"י העברי הייתה כפופה תחת , בה ישבו נציגים של הקבוצות הפוליטיות המרכזיות ביישוב היהודי. הועדה פעלה בניגוד לדעתם של , שלא תמכו בלחימה התקפית נגד המנדט.
תנועת המר"י פעלה במספר חזיתות, כשהחשובות בינהן היו מאבק מדיני, התיישבות ו.
סדר את האירועים
פיצוץ מלון המלך דוד
הקמת תנועת המר"י העברי
"השבת השחורה"
ועדת הריסון - מפלגת הלייבור ממשיכה את מדיניות "הספר הלבן"
פעולת ליל הגשרים

איזה אירוע הוביל לערעורה של תנועת המר"י העברי ולמתחים בין מנהיגי היישוב היהודי?
מדוע הפיגוע במלון המלך דוד או השבת השחורה היוו שיקול לפירוקה של תנועת המרי העברי?
שייכו את העמדות השונות ביחס להמשך המאבק
פעולות דיפלומטיות עם מדינות העולם
עקרון החלוקה - תמיכה ברעיון הקמת מדינה בחלק משטח ארץ ישראל.
מאבק רצוף - מאבק אלים ורצוף עד לסילוק הבריטים
פעולות חשאיות
התמקדות בהתיישבות ובעלייה
הנהגת היישוב
מנהיגי האצ"ל והלח"י
מהו מאבק צמוד?
עשויות להיות מספר תשובות נכונות.
באוגוסט 1946 התכנסה ועידת בהשתתפותם של הנהלת הסוכנות. חלק ממשתתפים בועדה הצליחו לחמוק מאירועי שערערו את הנהגת היישוב. הנוכחים בועידה הסכימו על "הקמת מדינה בת קיימא בשטח מתאים במדינת ישראל". כלומר, הסכמה על , רעיון הקמת מדינה יהודית בחלק משטחה של א"י.
הועידה החליטה על מיקוד , ולפעול בכל דרך אפשרית על מנת לזכות בתמיכתה של בעניין הקמת בית לאומי לעם היהודי. הועדה החליטה לזנוח את נגד מטרות בריטיות ולהתמקד בהעפלה וההתיישבות בלבד.
בועידת פריז באה לידי ביטוי -
מבמהלך מלחמת העולם השנייה, פעולות ההעפלה וההתיישבות בארץ ישראל הלכו ו . מספר חודשים לאחר המלחמה, בשנת 1945, חודשו פעולות ההעפלה על ידי ה , זרוע תפעולית מטעם . שארית הפליטה שנותרה באירופה שהתה לאחר שחרורם ממחנות ההשמדה והעבודה ב ברחבי אירופה וסבלו מתת תנאים.
בין החודשים אוגוסט - דצמבר 1945 מצליחות להגיע לחופי הארץ 8 ספינות קטנות. מדיניות אפשרה באותו הזמן מתן אישור כניסה (סרטיפיקטים) ל 1,500 עולים בלבד. המאבק של היישוב היהודי ל הפך למאבק העיקרי של הנהגת היישוב - כלומר .
מה לא נכון לומר על פעולות העפלה ?
החל מינואר 1946 החל הצבא הבריטי
שיאו של מאבק בהעפלה הגיע עם פרשת אוניית המעפילים "
במה הייתה ייחודית אוניית המעפילים "אקסודוס"?
ציין את אחד השיקולים שהנחו את הצבא הבריטי בגירוש מעפילי אקסודוס?
מצאו בתוך קטע המקור עובדות היסטוריות המחזקות את עמדת נציגי היישוב היהודי בפנייתם אל מלך בריטניה בינואר 1946.
"הוד מעלתך,
אנו, החתומים מטה, נציגי היישוב העברי, חברי הוועד הלאומי, שליחי העיריות, הקהילות, המועצות המקומיות והמשקים החקלאיים, באים להביע באמצעותך את מחאתנו העמוקה לממשלת הוד מלכותו, בתור ממשלת המנדט על ארץ־ישראל, על הפסקת העלייה [...]. אנו, נציגי היישוב העברי בארץ־ישראל, רואים בהפסקת העלייה [...]
הוד מעלתך! אנו, נציגי היישוב העברי, מוסרים לידך את האיגרת הזאת, אשר דבריה העצורים [מאופקים] אינם מוסרים אף מעט מסערת רוחנו, להמציאּה לממשלת הוד מלכותו. אנו דורשים: פתיחת שערי הארץ לאלתר [מייד] לעליית שרידינו בלי כל הגבלה; [...]
ירושלים, י"ג בשבט תש"ו, 1946/1/5. )א' מורגנשטרן [עורך], עלייה, התיישבות ובנין הארץ, משרד החינוך ואוניברסיטת בר־אילן, תש"ם, עמ' 317)
במקביל לפעולות ההעפלה, בין תום מלחמת העולם השנייה ועד נובמבר 1945 הוקמו 49 יישובים חדשים ברחבי הארץ. ההתיישבות היהודית נועדה לבסס ולהשפיע על עיצוב של המדינה שבדרך.
בשנת 1947, ניתן לראות שינוי ביעדה של מבצעי ההעפלה, והנהגת היישוב והמוסד לעלייה ב' החלו לראות בה כאמצעי כוחו הצבאי של הצומח. ב בקפריסין החלו אנשי ההגנה להכשיר צעירים יהודים על מנת שייסעו על היישוב היהודי מפני כבר עם הגיעם לארץ.
התאימו בין שני מושגים
| Stavka koja se može prevući | arrow_right_alt | Odgovarajuća stavka |
|---|---|---|
פעולה צבאית שעוררה יחס שלילי של הממשל ודעת הקהל בארצות הברית ובבריטניה כלפי שאלת ארץ ישראל. | arrow_right_alt | מבצע י"א הנקודות |
כינוי לעלייה והתיישבות על הקרקע של יישובים בנגב בצאת יום כיפור. נועדה להבטיח את גבולותיו של הנגב במדינה שבדרך. | arrow_right_alt | היישוב ביריה |
היה היישוב הראשון שנהרס על ידי המנדט הבריטי. בחיפושים שנערכו בו נמצא סליק נשק ומסמכים רבים של ההגנה. | arrow_right_alt | הפריצה לכלא עכו |
פעולה צבאית מרכזית שהייתה חלק מהמאבק המזויין של האצ"ל נגד הבריטים. | arrow_right_alt | חטיפת הסרג'נטים |