אנו, החתומים מטה, נציגי היישוב העברי, חברי הוועד הלאומי, שליחי העיריות, הקהילות, המועצות המקומיות והמשקים החקלאיים, באים להביע באמצעותך את מחאתנו העמוקה לממשלת הוד מלכותו, בתור ממשלת המנדט על ארץ־ישראל, על הפסקת העלייה [...]. אנו, נציגי היישוב העברי בארץ־ישראל, רואים בהפסקת העלייה [...] התנכרות מדהימה לשליחות אינטרנציונלית [בין־לאומית] גדולה, אשר בריטניה נטלה על עצמה; לסייע בידי העם היהודי לשוב ולהקים לו את ביתו במולדתו ולהיות לעם ככל העמים. [...] אנו, נציגי היישוב העברי, יודעים, כי צדקנו בריבנו. אנו יודעים, כי שירתנו נאמנה את מלחמת החירות של העולם; מיטב בחורינו ובחורותינו הלכו נדבה [התנדבו] אל הצבא הבריטי, בהתגברם על מכאוב "הספר הלבן" של שנת 1939 וגזרותיו, הקיימות עדיין ועומדות, זה תשעה חודשים לאחר גמר המלחמה. אנו יודעים, כי בפני שרידי חרב היטלר, אשר אכלה מיליונים מאחינו — נעולים השערים. [...]
הוד מעלתך! אנו, נציגי היישוב העברי, מוסרים לידך את האיגרת הזאת, אשר דבריה העצורים [מאופקים] אינם מוסרים אף מעט מסערת רוחנו, להמציאּה לממשלת הוד מלכותו. אנו דורשים: פתיחת שערי הארץ לאלתר [מייד] לעליית שרידינו בלי כל הגבלה; [...] קיום הבטחות הקודש, אשר ניתנו לעם היהודי, ועידודו בדרך גאולתו האחת והיחידה."
ירושלים, י"ג בשבט תש"ו, 1946/1/5. )א' מורגנשטרן [עורך], עלייה, התיישבות ובנין הארץ, משרד החינוך ואוניברסיטת בר־אילן, תש"ם, עמ' 317)
