קראו את עמודים 260 - 273 לספר הלימוד וענו על השאלות הבאות:
קראו את עמודים 260 - 273 לספר הלימוד וענו על השאלות הבאות:
סמנו את התשובות הנכונות - התביעה לשילומים מגרמניה:
מה מהבאים לא היווה שיקול שהשפיע על עיתוי התביעה לשילומים מגרמניה?
התאימו בין הכותרת מימין לסעיפים משמאל:
טיעונים פוליטיים משמאל - הסכם השילומים משרת את אינטרס מדינות המערב הקפיטלסטיות
טיעונים פוליטיים מימין - התנגדות לקיום מו"מ עם גרמניה וקריאה להטלת חרם עליה, תוך האשמת הממשלה הישראלית בבצע כסף וחילול זכר הנרצחים
חיזוק ריבונותה ומעמדה של ישראל כנציגה הבלעדית של העם היהודי והיורשת החוקית של קורבנות השואה
השילומים עלולים להיחשב מחילה על פשעי הגרמנים
לא יתכן פיצוי כספי על רצח עם
יש לשמור על הכבוד הלאומי
השילומים יסייעו בקליטת העלייה, ברכישת ציוד צבאי ובבניית המשק הישראלי
יש להגיע להסכם לפני שהעולם המערבי מתפייס עם גרמניה
משא ומתן לשילומים הינו חלק ממדיניות החוץ של ישראל, ואינו מהווה מחילה על פשעי הגרמנים
טענות המתנגדים לקבלת שילומים מגרמניה
טענות המצדדים לקבלת שילומים מגרמניה
בימי הדיון על הסכם השילומים בכנסת נערכו בתמיכת הפגנות המונים סוערות שהיו מלוות בהתפרעויות מפגינים. חלק מן המפגינים השליכו אבנים אל הכנסת וגרמו לפציעתם של שני חברי כנסת באולם המליאה (9 בינואר 1952). מעשי האלימות שהתלוו לפעולות המחאה עוררו חשש במדינת ישראל הצעירה תיסדק. ישיבת הכנסת הופסקה ובן גוריון הורה להעלות לירושלים. הוא טען כי מעשי המפגינים הם פגיעה של פורעי חוק בריבונות הכנסת.
בתום דיון כואב ונסער החלטה, ולפיה יש לפתוח במשא ומתן עם גרמניה המערבית על הסכם שילומים.
ההחלטה התקבלה ברוב של , התנגדו לה 50 חברי כנסת, 6 חברי כנסת נמנעו מהצבעה -3ו נעדרו מההצבעה.
בן גוריון כתב ביומנו: "ביום ד' נתקבלה עמדת הממשלה ברוב ניכר ומתוך ניצחון מוסרי". לדרישת ישראל, התנהל המשא ומתן על השילומים בהולנד, ולא על אדמת גרמניה.
ההסכם נחתם בלוקסמבורג ב9 בספטמבר 1952 על ידי משה שרת - שר החוץ, וקֹונָרד אדנאוׁאר - קנצְלר גרמניה המערבית. בהסכם אושרו למדינת ישראל וגם תשלום פיצויים . גרמניה עמדה בכל פרטי ההסכם.
כספי השילומים מגרמניה נוצלו בעיקר ליבוא של ציוד מודרני לתעשייה ולתחבורה, לפיתוח המחצבים, ולתעשייה הכימית - ענפים שיסייעו . כספי השילומים את ישראל מן הגירעון במאזן התשלומים. סחורות מגרמניה שהחלו להגיע למדינת ישראל - גרמו להתפתחות של קשרי מסחר בין שתי המדינות, ולהיווצרות ראשונים ביניהן.
אילו מהבאים נכונים לגבי ישראל קסטנר?
מה אינו נכון עפ"י פסיקת בית המשפט העליון בפרשת קסטנר?
הויכוח על השילומים ומשפט קסטנר העמיקו את נושא השואה בתודעה הישראלית
מה מהבאים לא היה אחת מהמטרות מאחרי העמדת אדולף אייכמן במדינת ישראל?
משפט אייכמן התעניינות בקרב הציבור, ותורים ארוכים השתרכו לפני "בית העם" בירושלים שבו הוא נערך. המשפט הועבר בשידור ישיר ברדיו, וציבור מכל שכבות החברה - צעירים ומבוגרים, תלמידי בית הספר, פקידים במשרדים, פועלים במפעלים ועקרות בית - היה מרותק למקלטי הרדיו.
העדויות עוררו כה רבה עד כי לא אחת התעלפו אנשים בקהל.
מה הייתה הטענה המרכזית של אייכמן במשפטו?
גזר הדין של עונש המוות שהוטל על אייכמן במשפטו בעקבות הרשאתו הייתה הפעם היחידה בתולדות מדינת ישראל שבה הוצא לפועל עונש מוות
בעקבות משפט הלכו וגברו הקולות שטענו כי הנהגת היישוב בעת מלחמת העולם השניה (שבראשה עמדה מפא"י), למען יהודי אירופה אותם.
התאימו בין המושגים והאישיים מימין לפירושם ותיאורם משמאל
| Stavka koja se može prevući | arrow_right_alt | Odgovarajuća stavka |
|---|---|---|
סיסמת המאבק של מפלגת הימין "חירות" נגד ניהול המשא ומתן עם גרמניה על הסכם השילומים | arrow_right_alt | ניצולי שואה |
התובע הראשי במשפט אייכמן, שנאום הפתיחה שלו במשפט נחשב לאחד המכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל | arrow_right_alt | "השתיקה הגדולה" |
"צייד נאצים" שהקדיש את חיוו לאיתור פושעי מלחמה נאצים על-מנת לאפשר לרשויות המתאימות להעמידם לדין | arrow_right_alt | "זכור את אשר עשה לך עמלק" |
יוצאי אירופה שהגיעו ארצה וחדלו מלספר את קורותיהם בתקופת השואה | arrow_right_alt | שמעון ויזנטל |
יהודים שסבלו מן הפעולות שביצעה גרמניה הנאצית באופן ישיר או באופן עקיף | arrow_right_alt | גדעון האוזנר |
אילו מהבאים הובילו לכך שאירועי השואה החלו לתפוס מקום חשוב בשיח הציבורי בתקופה שבין שנות השבעים עד לשנות התשעים?
מהו שם המוסד שפועל מתוקף חוק, לפיו תפקידו הוא הנצחת השואה במדינת ישראל?
כתוצאה מהמפנה בהתייחסות לשואה בחברה הישראלית - אילו גילויי גבורה החלו להכלל כחלק מהמאבק בתקופת השואה, מעבר למרד הגטאות?
התאימו בין הארוע והאישיות מימין למאפייניו משמאל:
המשפט שינה את יחסו של הציבור הישראלי לשואה ולניצולים
מהאחראים הראשיים לביצועה בפועל של התכנית להשמדת יהודי אירופה
שומר במחנות השמדה
הורשע בבית המשפט העליון ונידון לעונש מוות
נידון לעונש מוות אך זוכה מחמת הספק ע"י בית המשפט העליון
הוסגר לישראל ע"י ארה"ב
נחטף ע"י המוסד בארגנטינה והובל לישראל
המשפט עורר עניין רב בציבוריות הישראלית ושודר ברדיו ובטלויזיה
אדולף אייכמן, משפט אייכמן
איוון דמניוק, משפט דמניוק
סדרו את האירועים מהמוקדם למאוחר:
חתימה על הסכם השילומים
משפט קסטנר
חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה
החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם
משפט איוון דמניוק
משפט אייכמן
בחרו את האירוע ההיסטורי המכונן אליו מתכוון הכותב, ששינה את יחס ותגובת תושבי ישראל לאירועי השואה ושהיווה נקודת מפנה בעיצוב זכרון השואה
הסופר והמשורר חיים גורי תיעד את המשפט ברשימות שהופיעו בעיתון "למרחב". זהו קטע מרשימה שהופיעה בעיתון בעת המשפט:
הרי ידענו את הדברים האלה, לא?!
ידענו, כן. גם לפני
והיה 'יד ושם', והיה 'מוזיאון השואה והמרד' בבית יצחק כצנלסון בקיבוץ לוחמי הגיטאות.
אך כאשר עבר החומר הזה את שולחן התביעה והיה לחלק מכתב האישום, כאשר פרצו המסמכים האלה מדממת הארכיונים, דומה היה כי כעת הם מדברים בפעם הראשונה, והידיעה ההיא הייתה מאוד מהידיעה הזאת.
חלה בהם אותה תמורה המתחוללת בדברים היוצאים מן הכוח אל הפועל ותהליך זה שחרר אנרגיה עצומה של 'כעת אני מבין ותופס'.
כעת התחוללה השואה, ולא בכל תאריך אחר שבין השנים ההן לבין תחילת המשפט.
הגנזכים האלה החלו לחיות את חייהם הנוראים, ורגע סברנו כי תחושת תוהו אופפת אותנו. אך את מקום התוהו ירש הסדר האכזר של העובדות והפרטים, מתוך ערפל ההכללה ראינו איך עולה ומשוחזר לפרטיו החורבן ההוא.
מנה